האדם עם המוגבלות במעגל החיים
עבודת גמר
מרצה: יעקב יוסף טייכמאן
סטודנט: ישראל מן
ת.ז.-301138236
תשובות
- ובכן, הסערה שהתעוררה בארצות הברית בעקבות פרסום תמונות של שני שוטרים בטקסס הגוררים איש שחור בעודם רכובים על סוסיהם, מה עוד שנודע כי אותו גבר שחור לוקה בנפשו, מהווה עובדה כואבת שלמעשה היא גם עבירה על החוק שנעשה בידי אנשי החוק.
בעצרת הכללית של האו"ם התכנסו וחתמו עשרים מדינות, לאחר ניסוח אמנה הקובעת שינוי בתפיסה כלפי אנשים בעלי מוגבלויות, אמנה זאת נכנסה לתוקף ב- מאי 2008. כ-300 מדינות יש להם צד מסוים באמנה זו, אשר בין עקרונותיה ניתן למצוא התייחסות לנושאים של: כבוד, אוטונומיה, חופש בחירה, אי הפליה, השתלבות והכלה בחברה, שוויון הזדמנויות, נגישות. ובנוסף ישנה התייחסות לנושא זכויותיהם של בעלי המוגבלות, כגון: הזכות לחיים, הזכות להגנה בשעת חירום, הכרה שווה בפני החוק, חופש מהתעללות, ועוד.
מקרה כמו זה שמתרחש מס' שנים לאחר קביעת אמנה מחייבת כזו, מצדיקה סערה, באשר רואים אנשי חוק פועלים בצורה לא מכבדת, וכפי שנמסר ע"י המשטרה: האיש סובל מהפרעות נפשיות קשות ויש לו עבר עשיר של הסגת גבול…, ואף דוברות המשטרה הודתה כי אם היו השוטרים נוהגים תחת זאת, להמתין לבואה של ניידת משטרה שתיקח את האיש בצורה מכובדת לתא המעצר אזי היה נמנע מקרה מביש זה כראוי, והשאלה זועקת לשמים אם זה היה אדם מן השורה כך היו השוטרים מתייחסים אליו, ובעצם כל מה שהוא חטא לא היה 'מזכה' אותו ליחס כזה, ורק בעובדת היותו לוקה בנפשו הביא עליו את נחת זרועם.
- התייחסות לנתונים שעלו במחקר –
עפ"י מקטע שעובד מתוך עבודת גמר במסגרת לימודי תואר שני בתכנית לייעוץ חינוכי שהובאה בפני סטודנטים לתואר ראשון בקריה האקדמית 'אונו' במהלך סמסטר קיץ האחרון, הציג המרצה להלן 'יעקב יוסף טייכמאן' את מאמרה של 'אביבה נחמן' (יועצת ומורה לחינוך מיוחד ,קריית ים) הנושא את השם "התבוננות על היחסים בין אימהות חרדיות לילדיהן", מאמר זה בא בעקבות ראיונות מול אימהות לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז מן החברה החרדית ממנו ניתן לקבל תובנות על דרכי גישה יחודיות והתמודדויות מבית ומחוץ של הורי ילדים אלו.
נקודת ההנחה הרווחת היא לכל הורה באשר הוא כי שאיפתו ורצונו בילד מוצלח ללא קשיים של השתלבות בין החברה והלימודים בהן ישהה, ודבר זה מהווה מודד של טיב היחסים והקשרים שיהיו בעקבות ציפיות אלו מילדיהם.
אכן לעיתים מופיעים סימני משבר בעקבות 'התנפצות' של תקוות מסוג זה, כשלמול עיני ההורים ניצבת עובדה כואבת עקב לקות ו/או מגבלה שנתגלתה בילדיהם, או אז מצאו (סן ויורטסבר (Sen & Yurtsever, 2007) וכן לורנס (2008 Lawrence, ) באופן כללי כי מצב זה מעורר ,לדבריהם, רגשות מעורבים של קבלה ודחייה והתמודדות עם רגשות עזים כמו חוסר אונים ,דיכאון ,כעס ועצב. כמו כן האופן בו יגיב ההורה לילד קשור גם לעמדות כלפי חריגות ונכות שיש בסביבה החברתית בה חיה המשפחה.
ההבדל הגדול בקרב החברה החרדית בדאגה מן הורים לילדיהם בא לידי ביטוי בדאגה נוספת בכדי שיזכו בילד 'מושלם' מתחילה עוד בטרם משתדכים בני הזוג, אז עורכים בירור הורי המשודכים/ באי כוחם בכדי לשלול בעיות בריאותיות שעלולות להימצא על מנת לא למצוא אותן בדור הבא, וכחלק מן הפעולות הוא קיום בדיקות גנטיות במכון 'דור ישרים' הבודקים התאמה של המשודכים להימנע מלידת ילד עם מוגבלויות.
במשפחות שקיים ילד חריג ניצבים קשיים חברתיים וכלכליים, כמו מציאת שידוך הולם לשאר בני המשפחה הבריאים, דבר זה דורש מהם משאבים למצוא שידוך שיואיל בטובו לקחת את ההצעה שלהם וכאמצעי דרבון יעניקו לו בתמורה סכום גבוה שאילו לא היה להם ילד חריג לעולם לא היו חולמים להוציא כמותו.
במבחן הציפיות גם נתקלים משפחת הילד החריג בקשיים בתוככי החברה החרדית, אשר ידוע ומפורסם כי היא בנויה עפ"י כללים ברורים וקודים של נורמות התנהגות וצִיוּת, ולוּ ינתנו הקלות לילד החריג, תיווצר חולשה ו/או סלידה מן הילד החריג. וכבר היו מקרים בהם הביעו הורים את צערם באשר להקלות שנתנו לילד החריג והשפיעו על מוטיבציית שאר בני המשפחה.
בעקבות החשש לחריגות שקיים בחברה החרדית, מופעלים לחצים מצד ההורים כלפי ילדם החריג בכדי שיתאמץ להיות כמו כולם ולא יתבלט על צדדיו החלשים. דוגמאות לכך ניתן לראות בנושא הלימודי שם במקצועות הקודש לימוד הגמרא הינו הנחשב מבין היתר, ולמותר לציין כי לימוד זה דורש יכולות לימודיות מסוג מסוים שלא כל אדם מן השורה מסוגל לראות בו הצלחה, ועל אחת כמה וכמה ילד חריג בחברה החרדית שלצד כל ההלכות הסובבות את האיש היהודי מן הרגע בו הוא פוקח את עיניו בבוקר ועד לשעת ליל שעולה הוא על יצועו כפי שנדרש ממנו חובה בכל שעה בהיותו בבית הכנסת ליד ציבור המביטים בו ואף כשהוא בביתו, אשר על כן סופג הוא ביקורת שלא באשמתו מצד הוריו על שינויים מצדו שלא תואמים למקום ולשעה בהם הוא שרוי.
לסיכום נכתוב, כי משתקף מכל מה שלמדנו זוית אחרת ממה שהביא ד"ר חיים זיכרמן היקר בדברים שצוטטו בשמו שקיימת באחרונה הכלה והשתוות כלפי החריג בקהילה.
- עפ"י הגישה הרפואית –
כל רופא המקבל הכשרה לטפל, בודק את המטופל שסובל ומתלונן, בהווה ובעברו הרפואי אם יש רקע וכד' ועפ"י נתונים שונים יקבע את דרכי המשך הטיפול במידה וצריך. אם כך הגישה היא, הרופא יוצא מנקודת הנחה על כל מטופל שנכנס אל חדרו, כי הוא חולה ובחולה יש לטפל.
המודל הרפואי כלפי בעלי מוגבלויות נתפסת כלקות והאדם המוגבל הוא חולה ופגום אותו צריך לתקן ולעשותו כפי הנתפס באסכולת הרפואה ראוי להיות אדם נורמטיבי היכול להתנהל כעצמאי.
ומכאן הביקורת –
התפיסה הרפואית יצרה מעין אפליה וחרם שגרם לסבל בקרב אנשים שלא שפר עליהם גורלם ומזלם הוביל אותם למצב בו הם שרויים, ואין לשפוט אותם בדיכוי כפי שהיה ניתן לראות שנים רבות ציבור נכים מנועים מלהגיע למקומות שהצטרכו בשל המגבלה שלהם שאותה היה עליהם לתקן ולהיות מותאמים לכלל האוכלוסיה.
עפ"י הגישה החברתית –
האדם בעל המוגבלות מעיקרו הוא סובל, ולא זו בלבד עוד החברה הביאה במו ידיה על בעלי המוגבלות סבל נוסף בכך שלא בנתה ו/התאימה את עצמה למול המציאות, כך טענו במקור תנועת נכים בריטית. כי לכל אדם מגיע זכות לקבל נגישות וחברה, ועל החברה לקבל את השוני שיש בבני האדם ולא ליצור חומות שיפרידו בין אותם שיכולים ומסוגלים לעבור לאותם שלא מסוגלים.
ביטוי נוסף שהזכיר טום שייקספיר במאמרו 'המודל החברתי של המוגבלות' הוא שישנה טענה מצד המוגבלים כי אנשים ללא מוגבלות תרמו למצבם העגום בכך שהיו מסייעים לבעלי מוגבלויות בנתינת צדקה, ותחת זאת היה עליהם לסלול להם אפשרות של זכות אזרח מן השורה, והם חפצים לדאוג לעצמם.
ונעבור לביקורת –
המודל החברתי מתכחש לעובדה שאכן קיימת אצל המוגבל, ואין בכך כל קשר למצב ההנדסי והמערכתי של החברה. כל אדם בחייו נקרה לדלג מכשולים ולפי הגישה הזו גם אדם ללא מוגבלות פיזית אלא מוגבלות לעניין מסוים החברה תפלס לו דרך לכבודו? האם כל העולם עליו להתיישר ללא הרים/ ביצות/ ויבוטלו חופי הים לכבוד הנכים שאינם מסוגלים ליהנות ממנו?
עוד השיגו על גישה זו מבקרים שונים וטענו, היות והתפיסה החברתית משתנית מזמן לזמן ומאדם לאדם כלפי תחומים שונים לדוגמא מה שבעבר נחשב לפגם ולמוקצה מחמת מיאוס כנישואי זכרים שאותם אנשים היו מודרים ממקומות שונים, לעומתם בעווה"ר כיום הם מאוגדים ודורשים שיוויון זכויות ויותר. וכ"כ לאדם שהוא אוטיסט אם יתחשבו ברצונו יהיה העולם שומם.
לכן, נסיים בנימה מאחדת שיש להתייחס בשכל ישר ומכיל בכבוד את כל אדם באשר הוא אדם, ויהי רצון שנזכה להיות בריאים תמיד ושמחים.

